פסק-דין בתיק ת"א 5260-06-11

            לטענת התובע, הוא נפגע ביום 2/7/09 בתאונת דרכים והרכב שפגע בו נמלט מהמקום מבלי שהתובע הצליח לגלות את פרטי הרכב.

            לטענת התובע, הוא נפגע באותה תאונה ברגל ימין.

            אין טענה לנכות והתביעה היא לכן בעניין פיצוי בגין כאב וסבל, פיצוי בגין עזרת צד ג' שקיבל התובע, לטענתו, במהלך התקופה שלאחר התאונה ופיצוי בגין הוצאות רפואיות ואחרות שהוציא התובע עקב התאונה.

2.         הנתבעת מכחישה את עצם קיומה של התאונה. לטענתה, נפגע התובע בנסיבות שונות לחלוטין, שאין בינן ובין תאונת דרכים ולא כלום. הנתבעת הכחישה גם את טענות התובע לעניין הנזקים.  

3.         בדיון היום נשמעו הראיות.  

            מטעם התובע העידו התובע עצמו וכן אשת התובע ואחיו. הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה והסתפקה בחקירה נגדית לתובע ולעדים מטעמו. כמו כן, הוגשו מטעמה מסמכים נ/1 - נ/4.

4.         לאחר ששמעתי את העדויות, אני מחליטה לדחות את התביעה.  

            אף שהנטל על התובע, להוכיח כי נפגע בתאונת דרכים, לא עלה בידי התובע להוכיח כי הפגיעה ארעה כתוצאה מתאונת דרכים.

            והשווה: ע"א 2176/95 זיאד רפיק חלבי נ' קרנית (מיום 11/08/97).

            התובע לא הביא כל עדות של עד ראיה לתאונה ועדותו היא לכן העדות היחידה אודות נסיבות התאונה.  

            עדותו של התובע לא הותירה רושם מהימן ונמצאו סתירות רבות בגרסתו באשר לאופן ארוע התאונה וההתרחשויות שארעו מייד לאחר מכן.  

            בנוסף, עדותו של התובע בדבר אופן ארוע התאונה גם אינה מתיישבת עם מנגנון הפגיעה.

5.         לעניין אופן ארוע התאונה - בכתב התביעה נטען כי התאונה ארעה בעת שהתובע ירד מהמדרכה על מנת לחצות כביש (סעיף 3 לכתב התביעה). בתצהיר העדות הראשית של התובע פורטה גרסה שונה ולפיה תוך כדי הליכה ירד התובע מהמדרכה על מנת לאפשר לנשים עם עגלות ילדים להמשיך וללכת על המדרכה. לטענתו, בעת שירד מהמדרכה הגיע לפתע רכב אלמוני ופגע ברגלו הימנית. בעדותו בפני טען התובע כי הרכב הפוגע הגיע מאחור ( עמ' 7 שו' 7). התובע טען גם כי בעת שהלך על המדרכה היה הכביש מצידו השמאלי.

6.         בנסיבות כאלה, אם ירד התובע מהמדרכה הרי שהוא ירד שמאלה אל הכביש ולא ברור כיצד יתכן שרכב שהגיע מאחוריו פגע ברגלו הימנית דווקא.  

            בנסיבות כפי שתאר אותן התובע, רגלו הימנית היא שאמורה היתה להיות סמוכה למדרכה ולא ברור כיצד פגע הרכב דווקא בה. לא היה לתובע הסבר לקושי הזה ולמעשה, בכל עת שנשאל שב התובע ופרט את "גרסתו" לתאונה, לרוב ללא קשר לשאלה שנשאל (עמ' 7 שו' 19). 

7.         לא רק שתאור התאונה, כפי שמתאר אותו התובע, סותר את הגרסה שפורטה בתביעה ואינו תואם את מנגנון הפגיעה, גם נמצאו סתירות נוספות בעדות התובע.  

א.         בעוד שבתצהירו ובעדותו בבית המשפט טען כי לא הספיק לראות את הרכב שפגע בו, מהודעתו במשטרה (נ/1) עולה כי ציין שם שמדובר ברכב בצבע לבן ומכאן שראה את הרכב.